זהר

לב) וישראל דחבו עמיה דכהנא בהאי, מקריבין כגוונא דא, דכתיב ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני יי׳. שור, על מה דחבו. ואיל לאשלמא להאי אתר בשלימו דיצחק.

פירוש הסולם

לב) וישראל דחבו עמיה וכו׳: וישראל שחטאו עם הכהן יחד בזה, בחטא העגל, מקריבים כעין זה שכתוב, ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה׳. שור, הוא על מה שחטאו, בעגל, דהיינו לתקון הפגם. ואיל, להשלים אותו מקום, שהוא המלכות בשלמותו של יצחק. כנ״ל בסמוך.