חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות לב

זהר

לב) וע״ד כתיב, שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. נפשו ודאי, ההיא דהוא ממללא, אתעבידת משתוקא, בגין מלולא בישא. וכמה דעונשא דבר נש בהאי, בגין מלה בישא, כך עונשיה בגין מלה טבא, דקאתי לידיה, ויכיל למללא, ולא מליל.

פירוש מעלות הסולם

לב) וע״ד כתיב שומר וגו׳: ועל זה כתוב, שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. נפשו ודאי אותה שהיתה מדברת, נעשה שותקת, משום דבורים הרעים שדברה. וכמו שעונש האדם הוא בזה, משום דבור רע, כך עונשו משום דבור טוב, שבא לידו ויכול לדבר, ולא דיבר.