זהר

לב) פתח ואמר באתי לגני אחותי כלה, איהי מלכות, אדנ״י. אריתי מורי, דא חסד, דרגא דאברהם, דאתמר עליה אלך לי אל הר המור. עם בשמי, דא נצח, דרגא דאהרן, דכתיב ביה ואתה קח לך בשמים ראש. ואינון דרועא ימינא, בירכא ימינא. ורזא דמלה, נעימות בימינך נצח. ואינון תרין ברכן לקבליה, חד מגן אברהם, ותניינא עבודה, דהוא רצה.

פירוש הסולם

לב) פתח ואמר באתי וגו': פו״א, באתי לגני אחותי כלה, היא מלכות, הנקראת אדני. אריתי מורי, זהו חסד, שהוא מדרגת אברהם, שנאמר עליו, אלך לי אל הר המור, דהיינו הר המוריה. עם בשמי, זהו נצח, שהיא מדרגת אהרן, שכתוב בו, ואתה קח לך בשמים ראש, והם הזווג של זרוע ימין שהוא חסד, בירך ימין, שהוא נצח. וסוד הדבר, נעימות בימינך נצח. ושתי ברכות הן כנגדם בתפלת שמונה עשרה, אחת היא, מגן אברהם, שהוא חסד. והשניה היא עבודה, שהיא רצה, שהיא נצח.