זהר

לא) הוא, ה' כליל ו'. ו' כליל א' ולא כליל ה'. אלף אזיל לי', י' אזיל לי', דסתים מכל סתימין, דלא מתחברן ביה ו"ד. ווי כד לא נהיר י' בו"ד.

פירוש הסולם

לא) הוא, ה' כליל וכו': ומפרש המשמעות של ג' אותיות הו"א, על פי מה שאמר לעיל שה"ס ואו"א וישסו"ת נקראים כל אחד הוא, ואומר, ה' של הוא כולל ו', והו' כולל א' של הוא, ואינו כולל ה' של הוא, אלף הולכת לי', י' הולכת לי' הסתומה מכל סתימין, שאין מחוברות בו ו"ד של מילוי יוד. אוי כשהי' אינה מאירה לו"ד.
פירוש. ה' דהו"א היא בינה כשהיא בשמאל, טרם היחוד דקו האמצעי, כנ"ל. ו' דהו"א, הוא ז"א, שבעת שבינה מחזרת הבינה ותו"מ שלה לבחינת קו שמאל, עולה עמהם גם ז"א לבינה, ונעשה שם בצורת א' דהו"א, שהוא ציור אותיות י' ו' ד', שהו' הוא ז"א, קו האמצעי, וי' עליונה שעליו הוא ימין דבינה הכלול בז"א, והד' שמתחתיו הוא שמאל, דבינה הכלול בז"א.
וזה אמרו, ה' כלול ו', שבעת יציאת השמאל דבינה כבר הבינה כוללת בתוכה הו', שהוא ז"א, שעלה עם הבינה ותו"מ דבינה ביחד, כנ"ל. והו' כליל א', שהוא סוד הו' שבאמצע הא' הכלול מב' קוין דבינה, שהם י"ד אבל, ולא כליל ה' כי הו' עוד לא הכריע בין ימין ושמאל של הה', וע"כ אינו כולל אותה, וע"כ א' אזיל לי', כלומר שההארה של ז"א שהוא א' אינה מאירה רק בי' עליונה שלה, שהיא ימין, כי השמאל שבה, שהוא ד' עוד אינו מאיר, להיותו לפני ההכרעה של קו אמצעי, כנ"ל. וע"כ נקרא ישסו"ת הוא, שהאורות נסתרים מן התחתונים ונבחן בזה שהא' הולכת לי', שהוא או"א עלאין, וגורמת בהם, שגם הי שהוא אבא תתפרד מן ו ד שהיא אמא ואז גם אורותיהם נסתרים ונקראים הוא. והי' דאו"א אזיל לי' דסתים מכל סתימין, והי' שהוא או"א הולכת לחכמה סתימאה דא"א, שהוא סתום מכל סתומים דלא מתחברן ביה ו"ד שגורמת שאינו משפיע לנוקבא הנקרא ו' ד' דמילוי יוד, דהיינו הבינה שחזרה לראשו, וע"כ קרא גם הוא הוא, וע"כ אבא שהוא י' אינו מאיר לאמא, שהוא ו"ד דמילוי י', וכיון שאמא שהיא ו"ד אינה מאירה, נמצא שישסו"ת שהיא ה' דהויה, ודאי שאינם מאירים, כי הם מקבלים מאמא עלאה שהיא ו"ד. וז"ש ווי כד לא נהיר י' בו"ד, שאז נעשה פרוד גם בין י' לה'. כמבואר.