פירוש הסולם
לא)
ר"י פתח, הנצנים נראו וגו', הנצנים דא הוא רזא דשית דרגין: ר"י פתח בהכתוב
הנצנים נראו וגו', ואמר, הנצנים רומזים על שש המדרגות חג"ת נה"י,
נראו בארץ, בגין דאינון דיוקנין לאתחזאה בהאי דרגא, נראו בארץ, היינו בהמלכות הנקראת ארץ, משום שהן צורות, להתראות במדרגה הזו, כלומר, שאינם מתראים בשום מדרגה, אלא בהמלכות וע"כ אומר הכתוב
נראו בארץ, שאין הנצנים מתראים רק בהארץ, שהיא המלכות.
עת הזמיר הגיע דהא כדין משבח ומהדר, כמה דאה אמר, למען יזמרך כבוד ולא ידום, עת הזמיר הגיע, יורה, שאז אחר השראת השכינה המכונה זמיר, עם המוחין דחכמה, הוא העת לשבח ולהדר, כמ"ש למען יזמרך כבוד וגו':
ובגין כך אמרי מזמור, כמא דתנינן דכתיב מזמור לדוד דשארית עליה שכינתא ברישא ודא הוא עת הזמיר הגיע וע"כ נק' המלכות בשם מזמור, על דרך דתנינן (
להלן נח אות קס"ח) שבמקום שכתוב מזמור לדוד, ולא לדוד מזמור יורה שמתחילה שרתה עליו השכינה ואח"כ אמר שירתא הרי שהמלכות נק' מזמור. פירוש, שתחילה ע"י השראת השכינה השיג המוחין דגדלות ואח"כ היה משורר ומשבח, וזהו
עת הזמיר הגיע, שהשכינה הנקראת זמיר, הגיעה לו מקודם, ואח"כ היה מזמר ומשבח.
רבי חייא אמר, דהא כדין מטא זמנא לשבחא, ר"ח אומר שעת הזמיר הגיע, הוא כפשוטו, שאחר השגת המוחין מגיע הזמן לשבח. ואינו רוצה לומר שהשכינה הקדושה מכונה זמיר.
