תוכן

הטעם שביאת גואל צדק תלויה בהתפשטות לימוד הקבלה לרבים לא. וצריכים מאד להסביר פעם, למה תלויה ביאת גואל צדק בהתפשטות לימוד הקבלה לרבים, המפורסם כל כך בזוהר ובכל ספרי הקבלה. וההמונים תלו בזה בוקי סריקי, עד לבלי סבול.
וביאור ענין זה, מפורש בתיקוני זוהר (עג, ב תיקון ל' ד"ה נתיב תנינא), וזה לשונו: "נתיב תנינא, ​'ורוח אלקים מרחפת על פני המים' (בראשית א, ב), מאי ורוח, אלא בודאי בזימנא דשכינתא נחתת בגלותא, האי רוח נשיב על אינון דמתעסקי באורייתא, בגין שכינתא דאשתכחא בינייהו וכו'.
'כל הבשר חציר', כלא אינון כבעירן דאכלין חציר. 'וכל חסדו כציץ השדה' (ישעיהו מ, ו), כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין וכו'. ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין.
בההוא זימנא, 'ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב' (תהלים עח, לט) לעלמא, ודא איהו רוחא דמשיח. וי לון מאן דגרמין, דיזיל מן עלמא, ולא יתוב לעלמא, דאלין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמת דקבלה, דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה, דאיהו י' מינה וכו'. והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח, ואיהו רוח הקודש, ואיהו רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'.
פקודא תנינא, 'ויאמר אלקים ​יהי אור ויהי אור' (בראשית א, ג), דא אהבה, דאיהי אהבת חסד, הדא היא דכתיב (ירמיה לא, ב) 'ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד'. ועלה אתמר (שיר השירים ב, ז), 'אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ וכו'', רחימו ודחילו, עיקרא דיליה, בין טב ובין ביש. ובגין דא אתקריאת האי יראה ואהבה, על מנת לקבל פרס. ובגין דא, אמר קב"ה, 'השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ', דאיהו רחימו בלאו פרס, ולא על מנת לקבל פרס. דיראה ואהבה על מנת לקבל פרס, איהי של שפחה, ו'תחת שלש רגזה הארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך, ושפחה כי תירש גברתה'" (משלי ל, כא-כג).