תוכן

לא) והענין, כי הנה לא היה סוד תיקון עדיין אל המלכים, רק בסוד ד' שהם השרשים, אבל לה' לא היה תיקון. וכבר נודע, שכל דבר בלתי תיקון, הוא מופשט מן הלבוש, ויכול לעלות למעלה ממנו, להיות מלובש בתיקון. והנה עד עתה שהיה השפע מושפע ביניהם, היה שלום ביניהם. אך כאשר חסרו יניקתם, אז רצו אלו ה' לעלות למעלה ממדרגתם, ולעלות למעלה על הד' שרשים, להיות כי אורם גדול, להיותם בלי תיקון. וזאת היא החזקה והגבורה שהיה להם לעלות ולהתגבר על השרשים. ואז מרדו בהם, ורצו לעלות למעלה, וליקח שפע מלמעלה. אך אחר כך, להיות אלו הד' שורש אל הד' אותיות הוי"ה עצמן, גברה כוחם, עם היותם מתוקנים, ונצחום והמיתום. ועכ"ז מחמת חסרון שפע הבא להם, שבו ולקחו לוט, כי הוא היה תחלה קרוב לאברם, וינקו ממנו, ורצו להדבק בו ולעלות אליו, כדי שישפיע בהם, ויקחו שפע מאברהם לתת להם. וז"ס רמזוהו רז"ל באמרם, כי כוונתם היה ליקח לוט, כדי שיבא אברהם להצילו, וישבו אותו ג"כ, והבן זה.