זהר

לא) וא"ת, דהא אלין דקיימו בקיומא כדקא יאות, בגין דאינון צדיקי בני צדיקי אינהו, כמה דאוקמוה, ואלין אחרנין, צדיקי, ולאו בני צדיקי, הא קא חמינן, צדיקי בני צדיקי, דהא אבוי דדין זכאה בר זכאה, ואיהו זכאה, אמאי אתבר גופיה במכאובין, וכל יומוי בצערא.

פירוש הסולם

לא) וא"ת דהא וכו': ואם תאמר, כי אלו הנמצאים בקיומם כראוי, הוא משום שהם צדיקים בני צדיקים כמו שבארוהו, ואלו האחרים, שגופם נשבר, הם צדיקים ולא בני צדיקים. הרי אנו רואים, צדיקים בני צדיקים, ואשר אפילו אביו היה צדיק בן צדיק והוא צדיק ומ"מ גופו נשבר במכאובים ולמה נשבר גופו במכאובים. וכל ימיו הוא בצער.