תוכן

לא) וז"ס המקום שממנו יוצאים המים, כי כפי גובה המקום שיוצאים משם המים בתחלה, לפי זה הערך יכולים לעלות, אעפ"י שיורדים במורד, יש להם כח לעלות, לפי ערך מה שהיו בתחלה. וכן כאן, אחר שהאור הזה נכנס בפנימיותו של כתר ורוצה לעלות אח"כ, אין בזה האור כח לעלות יותר מראש הכתר, כי ראש הכתר נעשה מקור לאור הזה, ואילו לא היה נכנס בו, היה זה האור יכול לעלות עד מקורו הראשון בא"ס עצמו, והיה האור רב, והיה יכול להתפשט עד סוף האצילות. אח"כ מסוד הכתר כבר ידעת כי הוא כלול מדין ורחמים, מסוד מ"ה וס"ג, זה מימין וזה משמאל, כמבואר אצלינו, ושניהם נתקבצו ביסוד. וכאשר יוצאים מן היסוד, מתחלקים החסדים שבימין, ונתנים אל אבא שבצד ימין, שהוא מלובש בזרוע ימין של אריך, והגבורות ניתנים אל אימא. שהיא בשמאל א"א. ובהיות שבאו למעלה, באו נפרדים, זה בחסד ונצח, וזה בגבורה והוד, אעפ"י שחזרו ונתקבצו ביסוד, כשיצאו מיסוד חזרו להפרד ולכן אמר או"א כחדא שריין. והטעם, כי חלק מן האור א' מאירים שניהם, ואין חילוק ביניהם, רק כי אבא נוטל מימין ואימא משמאל, ולכן אמר באדרא, דאבא גניז וטמיר יתיר מאימא, כמ"ש בע"ה.