תוכן

לא) ונחזור לענין, בהיות כי הכל נתקלקל, ונתקלל דומם והצומח ובע"ח ומדבר, וכולם היו בסוד הקרבן נתקנין ונבררין מן הרע שבהם. ואחר החרבן בעונות, נשלמה פרים שפתינו, וע"י תפלותינו וברכת הנהנין אנו מחזירין הקדושה למקומה, בהיותה מובלעת בהם, ועתה היא נבררת ועולה למקומה. כי אפילו בלעיסת המאכל והעיכולם, הכל הם מבררים סולת מתוך פסולת, ע"י הכוונה הידועה אצלינו, וצד הדומם שהוא המלח, נמתק בלחם, בסוד על כל מוצא פי ה' יחיה האדם.