חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות לא

תוכן

לא) והענין צריך שתדע, שהמוחין של זעיר הם יורדים מאו"א ודעת. כנודע. וכמו שיש באצילות בכללותו ה' בח' נרנ"חי, כן בפרטות בכל פרצוף. נמצא, כשיורד לז"א מאבא למוח חכמה שלו, יורד לו טיפה א' כלולה מג"ר של אבא. פירוש, כח"ב מבחינה עשירית שלהם, ומז' של אבא, פירוש מהדעת שלו ולמטה מהם, יורדים חסדים לדעת של זעיר. ופירוש הענין, שג"ר של אבא הם בחינת יחידה חיה נשמה, ומדעת ולמטה הוא רוח של אבא, ואותו הרוח הוא כליל מי"ס, בסוד ז' היכלות, שהיכל הראשון הוא כלול מג'. וזה הכלל הוא בכל מקום, שהשבעה של העליון נעשים עשרה למה שלמטה מהם, ג' ראשונות נשארו בדעת, ואינם מתפשטים כלל בכל הפרצוף שלהם, מאיר אבא מג' בחי' עליונות, שאמרנו שהם כח"ב, מאירים בג' ראשונות אלו של הדעת, והג' מאירים בז' של הדעת עצמה, ואלו הג', הם סוד יה"ו שאנו מכוונין בלולב, שהם ג"ר של דעת, שמאירים בהם כח"ב עליונים שזכרנו. ואפילו אלו הז' של דעת, שאמרנו שמתפשטים בז' של אבא, אין מתפשטים מהם אלא שבעה שבכל א'. פירוש, ג"ר של כל א' נשארים בדעת עצמו, והז' של כל א' מהשבעה נשארים שרשים בדעת, לז' שנתפשטו בפרטות, ואלו הם שמתפשטים בדעת של זעיר, והם ה' חסדים וב' כוללים.