זהר

לא) ד"א, מקומו תתאה ממש. שואף נהירו מלעילא, וזורח הוא שם, דנהיר תמן לסיהרא, ודא יהושע, דאתנהיר מניה, דכתיב ונתת מהודך עליו. ואתערו, פני משה כפני חמה וכו'. הולך אל דרום, בקדמיתא כד הוה בעלמא, כל סטרין אתנהירו כדאמרן. אבל השתא כד אסתלק, במקומו זורח ולא יתיר.

פירוש הסולם

לא) ד"א, מקומו תתאה וכו': פירוש אחר. ואל מקומו, היינו מקומו תתאה ממש, שהוא מלכות, שואף האור העליון, זורח הוא שם שמאיר שם ללבנה, שהיא מלכות, וזהו יהושע, שהאיר ממנו. כי יהושע ה"ס מלכות. שכתוב, ונתת מהודך עליו. והעירו, שפני משה כפני חמה, שהוא ז"א. ופני יהושע כפני לבנה, שהיא מלכות. הולך אל דרום, היה בתחילה, כשמשה היה בעולם כל הצדדים האירו ממנו כמו שאמרנו (כנ"ל אות כ"ה) אבל עתה כשנסתלק, במקומו זורח, דהיינו רק במלכות, ולא יותר.