זהר

לא) הה"ד ויצעק אל ה'. מאן ויצעק, דא מדת דינא, דקיימא וצווחא קמיה. ויורהו ה' עץ, דא אורייתא, הה"ד עץ חיים היא למחזיקים בה. וישלך אל המים, מאן אינון מים, מים הזדונים, דקמו לאתפרעא מינייהו, וכדין וימתקו המים, אבסימו ודאי, דהא חזו אסוותא רבתא לההוא חובא.

פירוש הסולם

לא) הה"ד ויצעק אל וגו': ז"ש, ויצעק אל ה'. מי הוא ויצעק. הוא מדת הדין שעמדה וצעקה לפניו, שהם צריכים להענש שבע על חטאתם, כנ"ל. ויורהו ה' עץ, היינו התורה. ז"ש עץ חיים היא למחזיקים בה. וישלך אל המים. מי הם המים. הם מים הזדונים שעמדו להפרע מהם. ואז וימתקו המים, שנמתקו ודאי, כי ראו, בתורה, רפואה גדולה לאותו החטא. דהיינו שמירת השבת (כנ"ל בסמוך) שנצטוו אז עליה.