זהר

לא) כתיב, וידבר דוד ליי' את דברי השירה הזאת. השתא תושבחתא דדוד הוא, בגין דאמר שירה מתתא לעילא, וזכה להאי דרגא, ולא אמר האי שירה, אלא בסוף יומוי, דהוה בשלימו יתיר, מהאי שירה. כמה דתנינן, אל תאמן בעצמך עד יום מותך. והכא, אמאי זכה דוד למימר שירתא מתתא לעילא, בסוף יומוי. דהוה בנייחא מכל סטרוי, דכתיב ביום הציל יי' אותו מכף כל אויביו.

פירוש הסולם

לא) כתיב וידבר דוד וגו': כתוב, וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת. עתה התשבחה היא של דוד משום שאמר שירה ממטה למעלה, ממלכות לז"א, כמו משה. וזכה למדרגה ההיא לומר שירה ממטה למעלה. ולא אמר שירה זה אלא בסוף ימיו, שהיה בשלמות יתרה, משירה הזו. כמו שלמדנו, אל תאמן בעצמך עד יום מותך. וכאן למה זכה דוד לומר שירה ממטה למעלה בסוף ימיו. הוא משום שאז היה במנוחה מכל צדדיו. שכתוב, ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו.