זהר

לא) עגל למה. דכתיב עגל בן בקר לחטאת, בגין ההוא חטאת, דעבד בקדמיתא. ואיל לעולה, מ״ט איל. בגין איל דיצחק, דהוא עולה תמימה, והאי אתחזי לקרבא, לאשלמא כלא. והאי אתר, מסטרא דיצחק אשתאב. והאי איל בגין איל דיצחק מתקרבא עולה, דהא עולה לעילא סלקא, ובגין לאעטרא לה בשלימותא. עגל ואיל: עגל בגינה, כדקאמרן. איל, לאשלמא לה בשלימו דיצחק כדקא חזי.

פירוש הסולם

לא) עגל למה וכו׳: עגל למה. הוא שכתוב, עגל בן בקר לחטאת שפירושו, משום אותו החטאת, דהיינו החטא, שעשה מתחילה, שהוא העגל. ואיל לעולה, שואל, מהו הטעם שהקריב איל. ומשיב, משום האיל דיצחק, דהיינו האיל שהקריב אברהם במקום יצחק, שה״ס המיתוק של יצחק, שהוא עולה תמימה, והאיל הזה היה ראוי להקריב ולהשלים הכל, דהיינו להמתיק את השמאל ולהשלימו, ומקום זה, שהוא מלכות, מצד יצחק הוא שואב. כי המלכות נבנית מצד שמאל שהוא יצחק, וע״כ צריכים להשלימה משם. ואיל זה נקרב לעולה, משום אילו של יצחק, כי עולה עולה למעלה, לבינה, כדי לעטר אותה, את המלכות, בשלמות. עגל ואיל, עגל, היא בשבילה, כמו שאמרנו, דהיינו, כדי לתקן הפגם שפגם במלכות ע״י עשית העגל (כנ״ל אות כ״ט) איל, הוא להשלים אותה בשלמותו של יצחק כראוי. כי יצחק עצמו, ה״ס שמאל, שה״ס שור, והאיל, הוא המיתוק והשלמות שלו.