זהר

לא) וכד ההיא מלה בישא סלקא באורחין ידיעאן, ושארי קמי דחויא תקיפא, כמה רוחין מתערין בעלמא, ורוחא נחתא מההוא סטרא, ואשכח דההוא בר נש אתער ליה במלה בישא, והא רוחא ממללא קדישא אתעברת מניה, כדין שריא עלוי, וסאיב ליה, וכדין הוא סגיר, ואתפגים בבשריה, בחיזו דאנפוי, בכלא.

פירוש מעלות הסולם

לא) וכד ההיא מלה וכו׳: וכשאותו דבור הרע עולה, בדרכים ידועים. ושורה לפני הנחש הקשה, כמה רוחות מתעוררים בעולם, ורוח טמא יורד מצד ההוא של הנחש, ומוצא שאדם ההוא עורר אותו בדבור הרע, ואותו רוח המדבר הקדוש היינו הנשמה נעבר ממנו, אז שורה עליו רוח הטמא, ומטמא אותו, ואז הוא מצורע, ונפגם בבשרו, ובמראה פניו, בכל גופו.