זהר

לא) ואדם רכיב על גבייהו, דא מטטרו״ן, דאיהו כליל שמא דארבעין ותרין אתוון, ואינון שית אתוון, ולכל את סלקין שית, וסלקין למ״ב. ודא איהו שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף, דכמה דאיהו שמא דקודשא בריך הוא, דמ״ב וע״ב לעילא, כך איהו שמא דמ״ב וע״ב לתתא. הדא הוא דכתיב, כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ. ודא איהו וכל העם רואים את הקולות.

פירוש מעלות הסולם

לא) ואדם רכיב על וכו': ואדם הרוכב על גבי החיות, זה מטטרו״ן, שהוא כולל שם של מ״ב אותיות, והן שש אותיות של מטטרו״ן, ולכל אות עולה שש, כי כל אות כולל כל השש אותיות, ועולים למ״ב, היינו שבע פעמים שש, שהם מ״ב, כי שש פעמים שש הם ל״ו עם שש אותיות השורש הם שבע פעמים שש. וזהו שכתוב שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף. שכמו שהוא למעלה השם של הקב״ה שהוא ז״א דאצילות, מתחלק למ״ב בראש וע״ב בגוף, כך הוא למטה בעולמות בי״ע הוא מטטרו״ן כולל שם מ״ב וע״ב. זהו שכתוב, כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ וזהו שכתוב וכל העם רואים את הקולות. אשר קולות ה״ס חסדים משם מ״ב. וראיה ה״ס חכמה משם ע״ב.
פירוש: ל"ב נתיבות החכמה הם סוד כ״ב של ז״א ועשר הספירות של ישסו"ת, שע״י שניהם יחד מתגלה החכמה, והוא ע"י עליית ז״א להכריע בין ב׳ הקוים ימין ושמאל של ישסו״ת, ונעשה לקו אמצעי שאז מתגלה החכמה. (כמ״ש באדר״ז בסולם אות ס״ד ואות ע״ג) וזה נבחן להארת ו״ק דבינה, כי ישסו״ת הם ו״ק דבינה. ויש שם מ״ב אותיות, והוא כשנוסף על ל״ב נתיבות החכמה הנ״ל מתגלים עשר ספירות החסדים של או״א עלאין שה״ס אוירא דכיא (זהר חדש שיר השירים אות תקצ״ה ד״ה ויש לדעת בסולם) ועשר עם ל״ב הן מ״ב. ואז מאירות ג״ר דבינה, ולכן שם מ״ב מאיר בראש ז״א משום שמקבל אותו מג״ר דבינה שהם או״א עלאין והם סוד ראש. ול״ב נתיבות החכמה מאירים בו״ק דז״א, להיותם מקובלים מו״ק דבינה, שה״ס ישסו״ת שה״ס גוף ולא ראש. אמנם גם גוף דז״א שהוא כולל חג״ת נה״י נחלק לג״ר וו״ק, שחג״ת שהם מחזה ולמעלה הם ג״ר דגוף. ונה״י שהם מחזה ולמטה הם ו״ק דגוף. ונמצא משום זה שנה״י דז״א שה״ס ו״ק מקבלים הארת חכמה מישסו״ת שה״ס ו״ק דבינה וה״ס ל״ב נתיבות החכמה, וה״ס י״ב צרופי הוי״ה, שהם ששה פעמים י״ב שהם ע״ב. בסוד ע״ב בגופא. וחג״ת דז״א מקבלים מעשר ספירות דחסדים דאו״א עלאין בנוסף על ל״ב דישסו״ת, שה״ס מ״ב, ולכן בחג״ת דז״א שולט השם מ״ב שהם החסדים דחכמה דימין, מאו״א עלאין והארת החכמה מכוסה בהם, מחמת שהם בחינת ג״ר דגוף שה״ס ראש, בסוד מ״ב ברישא.
והנה מטטרו״ן ה״ס פני אדם, הנמשך אל החיות התחתונות מתוך התכללות בזווג העליון שלמעלה מחזה, שה״ס ן' דשנא״ן (עיין בסולם ב״א דף פ״ו ד״ה שנא״ן), ובז״ח פרשת יתרו (אות ש״ס) כתוב ז״ל: אדם דכר ונוקבא, את דאיהו רזא דכר איהו את ן׳ רזא דאדם בשלימו וכו', והוא נקרא אדם הקטן להיותו בבי״ע כמו זו״ן באצילות, אשר ז״א הוא בחי׳ שם מ״ה שהוא הוי״ה במילוי אלפין בגימטריא אדם. ולפי שפני אדם כליל כל דיוקנין (ב״א אות פ״ח) ע״כ כולל מטטרו״ן לכל החיות של המרכבה התחתונה, להיותו פני אדם שלהן. וזה אמרו ואדם רכיב על גבייהו דא מטטרו״ן להיות שהוא נמשך מהתכללות שלמעלה מחזה, לכן נבחן שהוא גבוה מהחיות ורוכב עליהן. דאיהו כליל שמא דארבעין ותרין אתוון וכו׳ וסלקין למ״ב ודא איהו וכו׳ ויש בו ג״ר, ושש הכנפים הם כנגד חב״ד חג״ת, (זהר בראשית ב׳ אות ע״ז) כי חג״ת הם ג״ר דגוף, ומקבלים חסדים מאו״א עלאין. ואין להקשות כיון שחג״ת מקבלים מעשר ספירות דחסדים דאו״א עלאין, א״כ צריכים לכנותם עשר אותיות ולא מ״ב אותיות. אלא התשובה היא, כי טרם שז״א מקבל ל״ב נתיבות החכמה מישסו״ת, נבחנים החסדים שבו לו״ק בלי ראש, ולא יכול לקבל מאו״א החסדים דאוירא דכיא שהם ג״ר וחשובים יותר מחכמה, אלא א״כ מקבל תחלה ל״ב נתיבות החכמה מישסו״ת, וכיון שנשלם בחכמה, יכול לעלות עוד ולקבל החסדים מאו״א עלאין שה״ס ג״ר וראש להיותם חכמה דימין, נמצא שאי אפשר לקבל עשר דאו״א אלא א״כ שיש לו מקודם ל״ב דישסו״ת, ע״כ נקראות העשר דאו״א עלאין בשם מ״ב אותיות. אמנם בעת שהוא מקבל העשר דאו״א, הן השולטות על ל״ב דישסו״ת להיותן ג״ר וע״כ החכמה מתכסה בחג״ת דז״א, וכן בחג״ת דמטטרו״ן כי בכל מקום ששם מ״ב מאיר שם החכמה מתכסה, ומקום גילויה הוא בנה״י דז״א וכן בנה״י דמטטרו״ן למטה ובמלכות שהם בחינת ו״ק, וכשהם מאירים בכל קצה מו' קצוות, הם שש פעמים י״ב שהם ע״ב וזה אמרו דכמה דאיהו שמא דקב"ה דהיינו ז״א דאצילות דמ״ב וע״ב לעילא, אשר שם מ״ב מאיר בראש ובחג״ת שהם ראש דגוף, ושם ע״ב מאיר בו״ק שהם נה״י ומלכות. כך איהו שמא דמ״ב וע״ב לתתא וכו', בעולמות בי״ע ששם מטטרו״ן משמש כמו ז״א באצילות, וג״ר שלו עד החזה הכוללים חב״ד חג״ת הם בחסדים מכוסים בסוד שם מ״ב. ונה״י שלו, שהם י״ב צרופי הוי״ה מאירים בו בסוד שם ע״ב אשר החכמה מתגלה.