זהר

כ) ואלין אינון אבלי ציון, ואינון דבכו על חרבן בי מקדשא. ובשירותא דארבע שעתי אמצעין, פתחי ואמרי, על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וגו', ואלין אינון דבכו על נהרות בבל, עמהון דישראל, ממשמע דכתיב גם בכינו. ומנלן דבכו תמן. דכתיב הן אראלם צעקו חוצה. מהו חוצה. דא בבל, בגין דכלהו אוזפוה לשכינה עד בבל. ותמן בכו עמהון דישראל. וע"ד פתחי בהאי, ומסיימי זכור יי' לבני אדום וגו'.

פירוש הסולם

כ) ואלין אינון אבלי וכו': ואלו המלאכים, של משמרה השניה, הם לאחר חורבן הבית, אבלי ציון. שהם הבוכים על חורבן בית המקדש. ובתחילת ארבע שעות האמצעיות, שהם בחינת קו השמאל, שבו נאחז בעיקר הס"א, פותחים ואומרים, על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וגו'. ואלו הם שבוכים על נהרות בבל, עם ישראל. שזה משמע משכתוב, גם בכינו. שהמשמעות של גם הוא, שגם אנו בכינו כמו המלאכים. ומאין לנו שבכו שם. הוא, שכתוב, הן אראלם צעקו חוצה. מהו חוצה. זהו בבל. משום שכל המלאכים ליוו השכינה עד בבל, ושם בכו עם ישראל. וע"כ פתחו בזה, בעל נהרות בבל, וגמרו, זכור ה' לבני אדום וגו'.