תוכן

כ) ענין עליית העולמות. דע, כי כל זמן שאין ז"א עולה רק בצלם שלו, כל אחד נשאר במקומו, כי כל זה הוא משלו. אכן אחר שלוקח צלם שלו, ורוצה לעלות, הוא מוכרח שאו"א יסתלקו משם ויעלו, כי הנה א"א ממלא כל המקום ההוא שלו, ואין שם דבר פנוי, וכן או"א במקומן, וכן ז"א, וא"כ בהכרח, שבעלות ז"א ממקומו, שצריך שאו"א יעלו גם הם, וכן האריך יעלה גם הוא. ונמצא, כי עליית בחי' אחת, הוא גורם טלטול ועלייה לכל שאר העולמות עליונים ותחתונים, כי כולם קשורים זה בזה. ואמנם אין כולם עולים, דא"כ אין מעלה בזה, אמנם הענין הוא, כי יש בעולמות כולם, פנימיות וחיצוניות בענין הכלים עצמם, והמלאכים מחיצוניות הכלים והנשמות מפנימיות הכלים, וכל אלו הם עולים. אך העצמות שלהם, נשאר תמיד במקומם, נמצא כי כשהז"א עולה, אינו עולה רק בחי' הגוף והכלי, ונשאר עצמותו למטה, ואז עולה כלי הנוקבא במקום ז"א. ונמצאת הנקבה חזרה להיות לה עצמות הז"א וכלים שלה, ואז הכלים שלה נגדלים בבחי' כלים דז"א, וכן כיוצא בזה בכולן, והבן זה מאד, כי הוא כלל גדול בכל מיני עליות ואל תטעה.