תוכן

כ) והנה ג' הזכירות אנו מזכירים עתה כאן, וזכירת יציאת מצרים נזכיר אותה בסוף פרשה ציצית, בפסוק אני ה' אלקיכם כו'. וזה סדרן: מתן תורה צריך לרמוז אותה, באומרך ובנו בחרת מכל עם כו', וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול באהבה, כי ע"י התורה קרבנו לשמו הגדול, ובחר בנו מכל עם, וקבלנו אותו עלינו למלך, וזהו וקרבתנו מלכינו. זכירת עמלק נרמוז אותה במלת לשמך הגדול, כנודע כי בעבור עמלק, אין ה' שלם ואין הכסא שלם, ואנו מתפללין שימחה זכרו של עמלק, ויהיה שמו גדול. זכירת מרים נרמוז אותה במלת להודות לך, פירש: כי הלשון והפה והשפתים, הם כלי הדיבור שיצר בנו הוא יתברך, נודה אותו בהם, ולא נשתמש בהם בסיפור לשון הרע ח"ו, ונזכור לשון הרע של מרים, ולא נעשה כמו שעשתה היא, וזכירת יצ"מ תתבאר במקומה בע"ה.