תוכן

כ) וז"ס אשר אמר כאן מלת ויראו בלשון הקדש, את אלהי ישראל, פי' וירא"ו: רי"ו, ארי"ה בחסד, וגם מלת אלהי בחסד, אבל בנדב ואביהו נאמר ויחזו בלשון תרגום, לשון (ישעי' כ"א ב') חזות קשה הוגד לי, כי אז ראו השכינה בבגדי שפחה ח"ו מלובשת בגבורות, וז"ס ויחזו את האלהים, אמר אלהים גבורות, ולא אמר אלהי ישראל כמו במשה ואהרן, ודוק מלת את לשון ריבוי, סוד השכינה כנודע, והיה ממש זה העון עצמותו של עון הבל. וז"ש רז"ל שזנו את עצמם מזיו השכינה, כביכול לשון זנות, כביכול עובדי ע"ג בטהרה, מלובשת בין הקליפות אשר לא כדת, כי אינה ראויה להתלבש רק בחסדים בלבד. ומ"ש ויאכלו וישתו, פירוש, כי הנה חטא אדה"ר ויאכל מן העץ, אחיזה לקליפות, ונח חטא ביין. וזהו (בראשית ט' כ"א) וישת מן היין וישכר, וכן ממש עשו נדב ואביהו. ויאכלו וישתו, פירוש בערך אדה"ר ויאכלו, ובערך נח וישתו, ולכן ותצא אש, ה' יצילנו.