תוכן

כ) וכן מה שאמרנו, שאב ואם במוחא סתימאה תליין, וביה אחידן, היינו מציאותם. אבל ראשיהם, בשלשה ראשים של אריך אפין תליין. שלש כנגד שלש. וזמ"ש דף רפ"ט ע"ב, וז"ל, כמה דעתיקא קדישא תלת רישין מתעטרן ביה. הכי כלא בתלת רישין. וכד אתנהרן, תליין כולהו דא בדא בתלת רישין. תרין מתרין סטרין, וחד דכליל לון, ע"כ. ביאור הדברים: כי כמו שעתיקא קדישא תלת רישין מתעטרן ביה, הם השלשה ראשים הנז"ל, והם מתעטרים בו, וצריכין לשפעו, כי הוא שורש הספירות שהם הכלים. ובו שורש העצמות המתפשט בהם, כמו שנבאר בע"ה. ועל זה הדרך באב ואם, נכללו בשלשה ראשים, ובקבלם שפע והארה מהא"ס יתברך, והוא העצמות המתפשט, תלויין שלשה אלו, בג' של אריך אפין. תרין מתרין סטרין, כנגד שני ראשים העליונים, שהם כתר חכמה, הם באב ואם, חכמה ובינה. זכר ונקבה. ואפשר שכן הוא גם בא"א, כי כתר חכמה. הם: זכר כתר, נוקבא חכמה. וזמ"ש דף ר"צ ע"א, תנא, בשעתא דע"ק סתימא דכל סתימין בעא לאתתקנא, אתקין כלא כעין דכר ונוקבא, באתר דאתכלילו דכר ונוקבא, לא אתקיימו בקיומא אחרא, אלא בדכר ונוקבא. הנה גם בא"א, הם כעין זכר ונקבה.