תוכן

כ) אמנם דשמע ישראל כו', הם ו' תיבות, כנגד: חכמה, בינה, דעת, גדולה, גבורה, ת"ת, הרי ו'. והם כ"ה אותיות בשית תיבין, כי ת"ת הוא הדעת עצמו, ושניהם אחד. וזמ"ש, דאיהו עמודא דאמצעיתא, כי בערך הכרעתו לאמצע, נחשב לאחד, כי הוא מכריע למעלה, בין חכמה ובינה. והוא המכריע בין גדולה לגבורה. ואילו היו נחשבין לשנים, היה ראוי להיות ל"ו אותיות, כי כל אחת כלול מששה. ונמצא, דכ"ה אותיות שמע, הם מהששה תיבות, כי ת"ת ודעת הכל אחד. מש"כ כ"ד אותיות דברוך שם, שאינם כי אם מהחמשה, והוא כולל אותם לבד. והכ"ד אתוון הם דצדיק, שהוא מקבלם, ולפיכך לא אמר כ"ד אתוון דשית תיבין, כי תיבה אחת רומזת לצדיק, ואין בצדיק שום אות כדפרישית. אלא כ"ד אתוון דצדיק, שהוא כוללם בתוכו. ולפיכך אמר דבהון כ"ד אתוון, ולא אמר דאינון כ"ד אתוון, כדקאמר בשמע. ולפי שבשמע מנין האותיות הם מהתיבות כל אחד שוה לחבירתה, לפיכך הקדים האותיות.