פירוש הסולם
כ)
ודא סופא דמחשבה וכו': וסוף המחשבה הזו הנ"ל הוא באר שבע. ויעקב שהיה בבאר שבע הזו, השיג בזה, את הראש של האמונה, דהיינו ג"ר מבחינת חסדים, כנ"ל, שג"ר הללו נקראים רישא דמהימנותא, כיון שיעקב נתדבק באמונה הזו, דהיינו בג"ר דחסדים, היה נצרך להתנסות באותו המקום שנתנסה שם אבותיו, שנכנסו שם בשלום ויצאו בשלום.
פירוש. כי נתבאר לעיל
(פרשת לך דף מ"ח ד"ה ואין המוחין ע"ש) שמדרגה הראשונה של מוחין דחיה, אינה מקובלת זולת בדרך נסיון, כאברהם שלא צוהו ה' לרדת מצרימה אלא הרעב דחפו, עש"ה כל ההמשך. וז"ש
כיון דאתדבק במהימנותא דא, דהיינו בג"ר דחסדים שה"ס מדרגת הנשמה, ועתה הוצרך עוד להשיג מדרגת חיה,
אצטריך ליה לאתבחנא, בההוא אתר דאתבחינו אבהן דיליה, כי אין מדרגת חיה מקובלת אלא על ידי נסיון, כמ"ש שם.
