תוכן

כ) ולזה אמר בדרוש העומר, כל חסד א' שבוע א' ולא יותר, שאין בו אלא ז', שכך מקורו מאבא, כל חסד הוא י', וג"ר של חסדים נשארו בדעת, שע"י משפיעים הג' מוחין עליונים, ואלו הה"ח וב' כוללים שיורדים מאבא בדעת ז"א, כלולים כ"א מי', אעפ"י שעיקרם באבא הם ז', הנה כל אחת מאלו הז"ת ברדתם בז"א, נעשים כל אחת כלולה מעשר, שכך כל מציאות האצילות, הז' עליונים נעשו י' למטה, ז' דעתיק נעשי' י' בא"א, וז' דא"א נעשו י' במה שלמטה ממנו, וכן ז"ת דאו"א, כ"א נעשו י' במה שלמטה, כנגד ז' היכלות כדפי'. ואם כן החסדים שיש בדעת, כ"א כלול מי' כפי מקומם בז"א, אעפ"י שמציאותם ושרשם באבא כלולים מז' של כל א', וכשמתפשטים אלו החסדים כל מדרגות של ז"א מהדעת שלו, מניחים ג"כ ג"ר שלהם בדעת, שעל ידם מקבלים מג"ר של ז"א, כמו שפי' באבא עצמו, אמנם כשמתפשטים אלו של ז"א, יש בהם דבר א' משא"כ באבא, כי כיון ששרשו נקודה א', כך כל החסדים כשנתפשטו בפרצופו, מתפשטים כולם ביחד בחסד, אח"כ בגבורה, וכן כולם, וע"י בנינא עמיקא כדפירש בפרשת בראשית בהקדמה אמנם בז"א, אנו ממשיכין כ"א לבדו מהדעת, כדפי' בדרושים שלי, וזה הוא מהחסדים שנשארו בדעת ז"א, אחר שמסתלקים ממנו המוחין, ונשארים אלו בדעת שלו לצרכו, ולא לצורך זיווג. כי מה שצריך לזווג אח"כ בא ע"י התלבשות תבונה כנודע. ולפי שאנו רוצים שיבואו המוחין לזווג ליום שמיני עצרת, אנו עושים בו הכנה, מה שיש בכל פרצוף, שיתוסף אור הדעת, ויתרבו ויתפשטו בכל הפרצוף, בסוד הנענוע, להיות בכל המדרגות שלו הכנה לקבל החסדים של הזווג אח"כ.