זהר

כ) צ׳ צתני״ה דא צדיק, עמוד סביל כלא, וביה אשתמודע מאן דאיהו לעילא מכלא, בגין דצדיק איהו כליל כל ספירן, וביה מתיחדין כלהו, ואתעבידו אגודה אחת, איהו לולב אגד דכלהו ספירן, ואת צ׳ ביה מצויירין כל ציורין דהיכלין דסחרין לגנתא דעדן דלעילא, בכמה ציורין דכל עובדא דבראשית, דירתין לון צדיקיא וביה נקידין כל נקודין דאורייתא, דאינון נקידין בהיכלא דאיהי שכינתא תתאה, ונהרין כלהו על ציורין, כאבני מרגלאן דנהרין על רישא דכתרא, וכגוונא דככביא נהרין ברקיעא, ובגין דכל נקודין דככביא ביה, אתמרצו)ויתן אתם אלהי״ם ברקיע השמים להאיר על הארץ, דא שכינתא תתאה.

תרגום

כ) צ׳ צתני״ה וכו'. צתני״ה זה צדיק, עמוד סובל הכל, ובו ניכר מי שהוא למעלה מהכל. מפני שצדיק הוא כולל כל ספירות, ובו מתאחדות כולן, ונעשות אגודה אחת. הוא לולב אגד כל הספירות. ואות צ׳ בה מצוירים כל ציורי היכלות שמקיפים את גן עדן שלמעלה, בכמה ציורים של כל מעשה בראשית, שיורשים אותם הצדיקים, ובו מנוקדות כל נקודות התורה, שהן נקודות בהיכל שהיא שכינה תחתונה. ומאירים כולם על ציורים. כאבני מרגליות שמאירים על ראש הכתר, וכמו שכוכבים מאירים ברקיע. ומפני שכל נקודות הכוכבים בו, נאמר ויתן אתם אלקים ברקיע השמים, להאיר על הארץ, זו שכינה תחתונה. (ס״א זו נשמות הצדיקים שעוסקים בתורה להוציא לאור כל תעלומה, זה הוא שכתוב והמשכילים יזהרו כזהר הרקיע וגו׳).