זהר

כ) וכד נחתת לגבייהו נחתת למפרק לון בכמה קלין וברקין, הדא הוא דכתיב ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וגו', ועלייהו אתמר וכל העם ראים את הקולת, את דא שכינתא תתאה, דהות סלקא בכל קלא וקלא מאינון שבע קלין, ואיהי הות בת קול דכל חד וחד, קול דברים אתם שמעים, דא קלא עלאה כלילא מתלת קלין עלאין, דאינון תלת ספירן עלאין, ועל אימא עלאה אתמר ותמונה אינכם רואים זולתי קול, אבל בת קול עלה אתמר וכל העם רואים את הקולת, ואת, ואת ודאי, דאתמר בה יהו״ה יביט, קולות אינון מסטרא דעמודא דאמצעיתא, איהו קול השופר שביעאה באימא עלאה, ולתתא שית קלין.

תרגום

כ) וכד נחתת לגבייהו וכו'. וכאשר ירדה אצלם ירדה לפדות אותם בכמה קולות וברקים. זה הוא שכתוב ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וגו'. ועליהם נאמר וכל העם ראים את הקולות. את זו שכינה תחתונה, שהיתה עולה בכל קול וקול מאלו שבעה קולות. והיא היתה בת קול של כל אחד ואחד. קול דברים אתם שומעים, זה קול עליון כלול משלושה קולות עליונות שהם ג׳ הספירות העליונות. ועל אימא עליונה נאמר ותמונה אינכם רואים זולתי קול. אבל בת קול עליה נאמר וכל העם רואים את הקולות, ואת, ואת ודאי. שנאמר בה ותמונת יי׳ יביט. קולות הם מצד עמוד האמצעי. והוא קול השופר שביעי, באימא העליונה. ולמטה ששה קולות.