חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות כ

זהר

כ) ת"ש. א"ר שמעון בן יוחאי, כל נשמתא דצדיקייא, כיון דקיימא באתר שכינתא יקרא, דחזיא למיתב, קב"ה קרי לאבהתא, ואמר לון, זילו ובקרו לפלניא צדיקא דאתא, ואקדימו ליה שלמא, מן שמי. ואינון אמרין, מארי עלמא, לא אתחזי, לאבא למיזל למיחמי לברא, ברא אתחזי למיחמי, ולמחזי, ולמתבע לאבוי.

פירוש הסולם

כ) תא שמע ארשב"י וכו': בוא ושמע אמר ר"ש בן יוחאי, כל נשמה של צדיק, כיון שעומדת במקום שכינת כבודו ית', דהיינו שראויה לקבל הארת חכמה, שה"ס עמידה, וראויה לישב אצלה, היינו לקבל את לבוש החסדים. שה"ס ישיבה. הקב"ה, הוא ז"א, קורא אל האבות הם חג"ת, ג' קוין שלו, ואמר להם, לכו ובקרו את פלוני הצדיק שבא, והקדימו אותו שלום משמי, כלומר שג' הקוין ישפיע לה הארת הזווג הנק' שלום. משמי. היא הנוקבא, והם אומרים, רבון העולם, אינו ראוי לאב ללכת לראות את בנו, הבן צריך לראות ולחזות ולדרוש לאביו.
פירוש מתחילה האיר ז"א להנשמה את הארת קו ימין הנקרא אברהם. וה"ס הארת החולם. ואח"כ האיר לה הארת קו שמאל, הנקרא יצחק, וה"ס הארת השורק. ונעשה מחלוקת בין ב' הקוין (כנ"ל, בראשית א' דף נ"ז אות מ"ד ד"ה והנה אחר ע"ש) ואז נסתמה הנשמה, ונסתלקו הארת ב' הקוין מהנשמה, וחזרו אל ז"א, ואמרו לו מארי עלמא לא אתחזי לאבא. למיזל למחמי לברא, כי נסתמה ואינה יכולה לקבל ממנו. אלא ברא אתחזי למחמי ולמחזי ולמתבע לאבוי, כלומר, שאמרו שהנשמה צריכה להעלות מ"ן מסוד מסך דחירק, ואז יתעורר קו אמצעי שה"ס יעקב, ואז תוכל הנשמה לקבל הארתינו. למדמי ה"ס ג"ר דחכמה. למחזי ה"ס ו"ק דחכמה. למתבע ה"ס לבוש החסדים. שאינה נמשכת אלא בסוד דרישה ותביעה, דהיינו העלאת מ"ן.