זהר

כ) בהאי בוצינא דקרדינותא, נהיר מאן דנהיר, וסלקא ונחתא, ואתפשט לכל סטרין, וכדין איקרי קו המדה. וקיימא משחתא לעילא ותתא. קו המדה בוצינא דקרדינותא סתימא דכל סתימן, משחתא נהירא דאתקין שפירו לכלא. ההוא שפירו דנפיק מפשיטו קדמאה, איהו אתקין לון. ביה קיימין למשחתא לעילא ותתא. מאן דזכי בהאי, וידע ביה, זכה למנדע בחכמתא דמאריה, זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

פירוש הסולם

כ) בהאי בוצינא דקרדינותא וכו': בניצוץ הקשה הזה, מאיר מי שמאיר, דהיינו ישסו"ת, כנ"ל, ועולה בקו שמאל, ויורד בקו ימין, ומתפשט לכל הצדדים בקו האמצעי, (כנ"ל באות י"ח) שה"ס ז"א, ואז נקרא ז"א קו המדה. כי המדדא נמצאת על ידו למעלה בישסו"ת ולמטה בז"א עצמו (כנ"ל אות י"ח) נמצא שקו המדה הוא בוצינא דקרדינותא, המתפשט בכל ג' הקוין, הסתום מכל סתומים, כלומר שהוא שורש לקו המדה שהוא ז"א, והוא מלובש בו, והוא המדה המאירה המתקנת יופי לכל. אותו היופי היוצא מהתפשטות הראשונה, שהוא ישסו"ת הוא, קו המדה, תקן אותה, כי בו עומדים למדידה למעלה ולמטה. מי שזוכה בזה ויודע בו, זוכה לדעת בחכמת אדונו, אשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא.