זהר

כ) ולבתר בא אהרן, ושנה לו פרקו, דאחית ליה ההוא נהירו על דיקניה, והיינו שני טפי מרגליות, דנחתי על דיקנא דאהרן. ונהירין נהירו סגי, ואינון רמז לתורה שבכתב ותורה שבע"פ, דאתחברו בדיקנא דאהרן, וחיבורא דילהון במזלא עילאה תלי.

פירוש הסולם

כ) ולבתר בא אהרן וכו': ולאח"כ בא אהרן, ושנה לו שיעורו, דהיינו שהוריד לו אותה ההארה שלו על זקנו, והיינו שתי טפי מרגליות, שירדו על זקן אהרן, והאירו הארה גדולה, שה"ס הארת חכמה. והן רמז, לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה, שהם ז"א ומלכות, שהם בחינת ימין ושמאל, שנתחברו בזקנו, דהיינו שע"י המסכים המכונים שערות דיקנא, שהם בחינת קו האמצעי, מתחברים ימין ושמאל. שה"ס ז"א ומלכות. ומיחודם קבל ב' טפין א' מז"א וא' ממלכות, והחיבור שלהם תלוי במזל העליון, שהוא דיקנא דא"א, כי במסכים המכונים שערות דיקנא דא"א, הוא שורש היחוד דג' קוין לגלות החכמה (כמ"ש באדרא זוטא אות ס"ד בהסולם).