פירוש הסולם
כ)
אשתכחו לאת י': נמצא שיש לאות
י', שהיא נקודה עליונה, תשעה עמודים, שהם, נה"י חג"ת חב"ד, שבישסו"ת הב', כנ"ל, על מה שהיא נסמכת עליהם, וכולם הם מרכבה אל אות הזו, ה
י'. אז ה
י' מאירה ונסמכת על תשעה עמודים אלו, ואז מאירים מתוכה שמונה אחרים, וכולם עומדים בסוד אות ה
י', שהיא נקודה העליונה הנסתרת.
פירוש. כי אלו ט' ספירות נה"י חג"ת חב"ד היוצאים בישסו"ת הב', שהוא בחינה הג' של ה
י' (כמ"ש לעיל באות י"ז) הם נחשבים לט' סומכים של ה
י', משום שה
י' עצמה נעלמת מחכמה, וכן הבחינה הב' שלה, שה"ס המרכבה דאגוז, הנקראת ישסו"ת הא', הוא ג"כ בששה קצוות הנעלמים מחכמה,
(כנ"ל אות ט"ו וט"ז) ומתוך שהחכמה נעלמת בהם ואינה מגולה רק בט' הספירות הנ"ל דישסו"ת הב', ע"כ הם נחשבים שהם סומכים את ה
י' להשלימה מבחינת החכמה, כי הם מגלים החכמה הנעלמת ב
י'. וז"ש,
אשתכחו לאת י' נקודה עילאה, תשעה סמכין על מה דאסתמיך, שאלו ט' ספירות נה"י חג"ת חב"ד דישסו"ת הב', הם סומכים בגילוי החכמה שבהם, את ה
י' שהחכמה נעלמת בה.
וכלהו רתיכא לגבי את דא, שהם המרכבה המשלמת אות ה
י'. כדין אתנהיר ואסתמיך על תשע סמכין אלין. כי כשמתגלים ט' ספירות דישסו"ת הב', מאירה ה
י' ונסמכת על ט' סומכים האלו. כלומר אע"פ שה
י' בעצמה אינה מקבלת חכמה לעולם, להיותם סוד או"א עלאין שהם בחפץ חסד, עכ"ז נסמכת ומתגלית בט' סומכים אלו הנמשכים ממנה. אמנם כל הסמיכה והגילוי הזה של החכמה היא רק לעצמה, אבל לאחרים אינה מושפע כלום מן החכמה הזו, משום שפנימיות ה
י' היא חכמה סתימאה, שחכמה זו אינה מתגלית כלום לאחרים
(כנ"ל בפתיחה לפירוש הסולם אות מ"ה ע"ש) ומה שמתגלה מכאן לאחרים, היא רק בינה שחזרה לחכמה. באפן שלא כל הט' סומכים מתגלים לאחרים אלא רק ח' סומכים, דהיינו רק מבינה ולמטה. וז"ש,
וכדין נהרין מגויה תמניא אחרנין, כלומר שאז, אחר יציאת ט' סומכים מחכמה ולמטה בשביל עצמו, מאירים ממנו לאחרים רק שמונה סומכים בלבד, דהיינו רק מבינה ולמטה. משום שהחכמה שבתוך ה
י' אינה יכולה להתגלות. להיותה חכמה סתימאה דא"א, שה"ס א"ס. כי א"א ועתיק נבחנים לאין סוף. וז"ש,
וכלהו קיימין ברזא דאת י' נקודה עלאה טמירא, שכל הט' סומכים שבישסו"ת הבי הזה, נמצאים בסוד אות ה
י', להיותם בחינה הג' של ה
י' ובחינת ז"ת שלה
(כנ"ל בהסולם אות י"ז) ולפיכך גם הם נסתרים כמו ה
י', והארתם אינה נגלית לחוץ. מלבד מבינה ולמטה כנ"ל.
