זהר

כ) ובגין דא אתמר עד כי יבא שילה. שיל״ה מש״ה, דאיהי מורשה דיליה, ובגין דא בגיניה אתמר ביה, עד כי יבא שיל״ה, דיליה ודאי, איהו קטיל לחויא, ול״ו יקה״ת עמי״ם, בגין דאיהו בן (יצהר) לוי, בן קה״ת, בן עמרם, בן עמא רמא. דאתמר ביה ובני רחביה רבו למעלה.

פירוש מעלות הסולם

כ) ובגין דא אתמר וכו׳: ומשום זה למדנו עד כי יבא שילה, שילה זה משה, כמ״ש בזהר (בראשית א׳ אות רל״ד) חשבון דא כדא, שהיא היינו השכינה מאורסה שלו, (עיין פסחים מט:) אל תקרי מורשה אלא מאורסה, בסוד כלת משה, ומשום זה למדנו בו, כלומר בשבילו, עד כי יבא שילה, פירושו: שלו ודאי, כלומר: אותו שהמלכות שלו היא (עי׳ מד״ר ויחי צ״ט ו') הוא הרג את הנחש, ולו יקהת עמים, משום שהוא בן לוי, בן קהת, כמ״ש בזהר (בראשית א׳ אות רל״ט) ולו יקהת עמים, אתוון ולוי קהת. בן עמרם, נוטריקון בן עם רם, כלומר שיגיע התקון ממשה ואבותיו: לוי קהת עמרם, שבזכותם נזכה למחיית עמלק, שהוא הנחש, ורמוז בו שהוא לעומת של עמרם משה לוי קהת. שנאמר בו במשה (עי׳ ברכות ז'.) ובני רחביה רבו למעלה. (עיין רע״מ ויצא אות ק״ט).