זהר

כ) והכי צריכין ישראל לייחדא בבת זוגייהו, בחשאי, בענוה, באימה, ברתת, בזיע, בכסופא כמה דאוקמוהו קדמאין, כמי שכפאו שד, דאיהי שד מן שד"י. דבההוא זמנא אתעבר מתרעא. ודא רזא דמזוזה, דאתמר בה וכתבתם על מזוזות ביתך, מז״זות כתיב, ז״ז מו״ת.

פירוש מעלות הסולם

כ) והכי צריכין ישראל וכו': וכך צריכים ישראל ליחד עצמם עם בת זוגם, בחשאי בענוה באימה ברתת בזיע בבושה, כמו שהעמידו הראשונים (נדרים כ:) כמי שכפאו שד שהוא שד מן שם שד״י שבעת ההיא דהיינו בעת הזווג, נעבר מן השער, היינו מלכות שנקראת זה השער לה׳ וגו'. וז״ס המזוזה שנאמר בה, וכתבתם על מזוזות ביתך, כתוב מז״זות היינו זז מות.
פירוש. יסוד הוא קו האמצעי שמבחינת מחזה ולמטה, המיחד ב׳ הקוים ימין ושמאל שהם נצח הוד שלמטה מחזה. ונודע, שבנין המלכות מתחיל מקו השמאל, וכל זמן שקו אמצעי לא הכריע בין הקוים של ימין ושמאל, ומלכות מקבלת משמאל בלי ימין, היא נעשית קפואה ואורותיה נסתמים, אלא אחר שקו האמצעי בכח מסך דחירק שבו ממעט את השמאל מג״ר לו״ק ומיחדו עם הימין אז המלכות נפתחת מקפאונה וסתימתה, וחכמה שבה מתלבשת בחסדים שבימין ומאירה בכל שלימותה. ונודע שמכחות הדין שבמסך דחירק הממעט את קו השמאל לבד, עוד אינו נכנע קו השמאל אל הימין וצריכים עוד לקומת אור של חסדים. שיצא על המסך הזה מאור העליון המזדווג עליו, (עי׳ זהר אמור אות ר׳ ובפתיחה לפירוש הסלם אות ל״ז) וזולת החסדים האלו אין השמאל נכנע להתיחד עם הימין.
וז״ס השם שד״י כי כחות הדין של המסך דחירק ה"ס ש״ד משם שד״י ואורות החסדים המתגלים על המסך ה״ס י׳ של שד״י שבשנים אלו מגבילים את קו השמאל שלא יאיר אלא ממטה למעלה ומתייחד עם הימין. והנה המלכות בכללה נקראת בשם בית בסו״ה בחכמה יבנה בית, להיותה בית קבול לכל האורות העליונים, בדומה לבית גשמי שהוא בית קבול לכל רכושו וצרכיו של האדם, ואותם הדינים והחסדים שיסוד משפיע אל המלכות מן שם שד״י נבחנים לשער הבית שעל ידיהם נפתח השער, ואפשר להכנס אל הבית, ומזוזה ה״ס שם שד״י הזה הפותח את המלכות, והשם הזה אינו מקובל אל המלכות בבת אחת, אלא מתחלה מקבלת המלכות את הדינים שבמסך שה״ס ש״ד של שד״י ואח״כ היא מקבלת את י' דשד״י שה״ס החסדים. ונמצא שבעת שמקבלת את הדינים, עוד אינם נעשים לשער אל המלכות, ואדרבה הרי נתוסף לה עוד דינים, כי מתחלה היתה קפואה מדינים דשמאל, שהם דינים דדכורא, ועתה נתוסף עליה עוד דינים דנוקבא, ונכפלו דיניה, ויש מקום לאחיזת הסטרא אחרא והקליפות הנקראים מות, אמנם אחר הפעולה הב׳ של המשכת החסדים אז נפתחים אורותיה והדינים והחסדים נעשים לשער, להכנס אל הבית ולהנות מכל הטוב שבפנים.
וזה אמרו, דאיהי שד מן שד״י כי היא עומדת לקבל גם את הי׳ שהיא החסדים, דבההוא זמנא אתעבר מתרעא ונתהפך לשם קדוש, ודא רזא דמזוזה וכו׳ ז״ז מו״ת כי נפתחים אורותיה ואין שום אחיזה לקליפות הנקראות מות. (עי׳ רעיא מהימנא פנחס אות תפ״ח) ובג״ד י׳ מן שדי וכו' מינה מפחדין כל שדין ומזיקין, ומיד דחזיין ליה במזוזות דתרעין ברחין.