זהר

כ) שראשי נמלא טל, מאי נמלא טל. אלא אמר קב״ה אנת חשיבא דמיומא דאתחרב בי מקדשא דעאלנא בביתא דילי, ועאלנא בישובא לאו הכי. דלא עאלנא כל זמנא דאנת בגלותא, הרי לך סימנא שראשי נמלא טל. ה״א, שכינתא בגלותא, שלימו דילה וחיים דילה, איהו טל. ודא איהו יו״ד ה״א וא״ו. וה״א איהי שכינתא, דלא מחושבן ט״ל. אלא יו״ד ה״א וא״ו, דסליקו אתוון לחשבן ט״ל. דאיהו מליא לשכינתא, מנביעו דכל מקורין עלאין. מיד קם רעיא מהימנא, ואבהן קדישין עמיה.

פירוש מעלות הסולם

כ) שראשי נמלא וכו׳: שואל, מה פירושו של נמלא טל. אלא אמר הקב״ה את חושבת שמיום שנחרב בית המקדש שנכנסתי בבית שלי, ונכנסתי בישוב של ירושלים העליונה, לא כן, כי לא נכנסתי כי אין זווג פנימי של או״א עלאין הנקראים ירושלים של מעלה כל זמן שאת בגלות, והרי לך סימן שראשי שה״ס ג״ר נמלא טל, ואין התפשטות לג״ר דג״ר לפני גמר התקון שתתוקן המלכות כולה, רק לו״ק דג״ר. ומפרש מהו ט״ל, ה״א של שם מ"ה היא השכינה והיא בגלות, שלימות שלה וחיים שלה הוא ט״ל וזה הוא יו״ד ה״א וא״ו שבגימטריא ט״ל משם מ״ה, וה״א התחתונה שהיא השכינה מלכות לא נכללה בחשבון ט״ל, אלא יו״ד ה״א וא״ו שאותיותיהן עולות לחשבון ט״ל, והוא היינו יה״ו במלואו הממלא את השכינה מן הנביעה של כל המקורות העליונים שהוא גלגלתא דא״א. מיד קם הרועה הנאמן והאבות הקדושים עמו כלומר שזכו אל האורות הגדולים של גמר התקון.