תוכן

כט) והנה יעקב הוא סוד הארת יסוד אבא, שע"כ הוא בחיר שבאבות, רק הוא שלישי, לפי שקודם הכל יצא אברהם שהוא חסדים, ואח"כ נתפשטו וירדו הגבורות (יצחק) מתוך היסוד דאמא, וכ"ז תוך ז"א. אח"כ יוצא הארת יסוד אבא לחוץ דז"א, והם סוד יעקב. והנה יעקב (רצה) למתק באותו יין שהשקה ליצחק אביו, שהם שורש מקום הגבורות, יין העליון היוצא מבינה, שהוא עיטרא דגבורה, רצה יעקב להטיל בו מים, כדי למותקו, ובזה יתנו לו הברכות, ולא לעשו אחיו. כי אם היו נשארות הגבורות בלתי מזוג, היה דין קשה, והיה נוטל עשו את הברכות. ואם רצינו לומר, כי יעקב הטיל המים ביין, כיון שהוא סוד היסוד דאבא, דאיהו בחשאי. אמנם היותר פשוט הוא, כי המזיגם בחסדים ע"י המים, וזה ע"י שרשו של יעקב, שהוא יסוד דאבא. כי אז ע"י הארת יסוד אבא בגבורות אמא, אז הם מתמתקות. וגם במה שנודע, כי אפילו החסדים שבתוך יסוד אמא, הם שורשם מן היסוד דאבא, כמבואר בספר פע"ח שער הציצית נמצא, כי שורש המים הן מן אבא, רק שנתנו לאמא אח"כ ע"י הזווגים, וז"ס תרי טעמי, שדמותן ב' ווי"ן, ולכן הם סוד ב' היסודות של או"א, שהם צורת ב' ווי"ן, כי כל יסוד בחי' ו' קטנה. והענין, כי החבור ב' יסודות אלו, כדי שיאיר יסוד אבא ביסוד אמא, ויתמזגו הגבורות הנקראות יין ע"י מים היוצאין מיסוד אבא. ולפי שיעקב הוא משורש היסוד ההוא דאבא, לכן היה בידו להמתיק ולהמזיג הגבורות במים. וזהו ג"כ מ"ש פרשת תולדות, מאתר רחיק קריב ליה פי': כי טעם אלו תרי טעמי שנכתבו במלת ל"ו, הוא לרמז, מאתר רחיק, קריב. פירוש: הלא החכמה שהיא אבא נקרא רחוק, בסוד ותתצב אחותו מרחוק, בסוד מרחוק ה' נראה לי, ואמר, כי מאותו מקום רחוק, שהוא יסוד דאבא, משם קרבו, ומשם המשיך מים למזוג יין ההוא. (ועיין פרשת תרומה).