תוכן

כט) והנה בימי החול, החסדים המגולים הם בנה"י דז"א בלבד, אבל עתה ביום שבת, שעולה ז"א עד ג' אמצעיות דאבא, נמצא כי כל הז"ת שלו הם אורות מגולים. האמנם נודע הוא, כי כל מה שמתגלים מבחינת אבא, אינו אלא ביסוד שבו בלבד, כי הנצח וההוד שבו אינם מתגלים לעולם, כי תמיד הם מלובשים בנ"ה דאימא, אבל היסוד שבו, להיותו ארוך מיסוד דאימא, לכן יכול להתגלות אחר סיום יסוד דאימא. ומש"ל כי כל הז"ת מתגלים עתה בשבת, הענין הוא, שהחסדים המתפשטים בז"א, הם מגולים, לכן האורות ההם מכים ומאירים בכל הצדדים, ובנ"ה דאבא, ומוציאין הארתם הפנימים לחוץ. אבל פשוט הוא, שאינו בגילוי גמור כמו היסוד שבו, לטעם הנ"ל.