תוכן

כט) ואמר ותשכח אל מחוללך, ולא אמר ולא ידעת, אלא לשון שכחה, שאף בפעם השנית והשלישית, אם היה זוכר מה שעשה בפעם הראשונה מן החטאים שעליהם נדחה מג"ע, לא היה חוזר בהם באלו הפעמים, אלא שהוא שוכח, וחוזר אליהם ככלב שב על קיאו. וזש"ה ובכן ראיתי רשעים קבורים, ואחר שנקברו מן הפעם הראשונה, חוזרים ובאים לזה העולם. וז"ש ובאו, וזה מפני שדחו אותם מג"ע. וז"ש וממקום קדוש יהלכו, שהוא הג"ע. ואם היו זוכרים עונותיהם הראשונים, שעליהם באה להם הצרה הזאת, לא היו חוזרים אליהם. אבל הם שכחו כל מה שעשו בפעם הראשונה, וחוזרים על קיאם. נמצא, שגם זה הפעם השנית או השלישית שבאו, היה הבל, שלא תיקן כלל, אלא אדרבה קלקל יותר, וז"ש גם זה הבל.