תוכן

כט) באופן, שהם שני ציורי אלפי"ן, והם ג' אלפי"ן, שהם ששה אלפי"ן, ג' מהם בציור א' לז"א, וג' בציור א לנוקביה, ובה נכללים כאחד. וזהו ויהי שירה חמשה ואלף, שהם הה' גבורות, ואלף, הם האלפי"ן הניכללים בה ונעשים אחד. ואלו הג' אלפי"ן הם בראובן ושמעון ולוי. ולוי עולה מ"ו, שהוא ציור השני אלפי"ן, ומורה על יחוד זו"ן וזווגם, ולזה נאמר בו (בראשית כ"ט ל"ד) הפעם ילוה אישי, ולוית"ן הוא עולה ת"ן לו"י. ת"ן עולה עשר פעמים מ"ה, כל בחינה ממנו כלול מעשר, ויסוד כולל הכל בתוכו, ולוי מורה על הזווג כנזכר. לכן יסוד נקרא לויתן, שהוא המזווג. וכשאלו הג' אלפי"ן נכנסים בה, נעשים ג' אהי"ה, ועולים תנ"ה, ותנ"ה עם ג' שמות אהי"ה, עולה חת"ן. וכשחסר ממנו הזווג ואינה נכנסת אותה הטיפה בתוכה, נקראת נד"ת, שהיתה תנ"ה, ובחסרון הטיפה נשארת נד"ת, והיא דלה שאין בתוכה להעשות ה'. וזמש"ה (בראשית ל"ז י"ז) וימצאם בדת"ן, לפי שיוסף הוא בחינת היסוד, וכשאחיו היו בשלום עמו, היה הזווג נעשה כראוי, וכשנתקוטטו עמו אז כביכול הפריד הזווג ונעשית נד"ת, והיינו דתן.