תוכן

כט) וענין הריח שבא עמו מחקל תפוחין קדישין, ביטלו ריח עורות גדיי העזים שהלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו, וכשנשקו אביו לא הריח ריח שטף העזים. וטעם שהלבישה אותו עורות גדיי העזים, כדי לתת הכנה ליצחק שיברכהו. ורומז לו שליטת ידי עשו על בית ראשון ובית שני, הנרמזים בצואר, סוד (שה"ש ד' ד') כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות. ולכן אמר על חלקת צואריו, פירוש, הצוארים שהם בחלקו של יעקב, ולכן ראוי הוא לברכות. ולזה הבין יצחק כל הדברים, כי בודאי היה יודע שהיה יעקב בנו, ולא ח"ו שברכו בלי רצונו כמו שחושבים קצת מפרשים, כי הקושיות רבות ועצומות למבינים, ולאו יובן כי אם עד"ז. וזמ"ש (בראשית כ"ז כ"ב) הקול קול יעקב, קל חסר וקול מלא, ר"ל, אני רואה שתי קולות, אמנם כשהקול שהם תפלותיהם של ישראל חסרים, ויהיו ק"ל, אז בעונות ישלטו ידי עשו, א"כ לאותו זמן יועילו הברכות. ועוד שריח בני כריח שדה של תפוחין קדישין, מצד ג"ע והלבושים הנז', א"כ נתקן חטא אדה"ר, ובמקום הקללות ראוי אתה לברכות.