תוכן

כט) עוד ירצה קרוב אל הנזכר, עם מה שהקדמתי לך בתחילת ביאור אדרת האזינו, כי ז"א מתחיל קומתו מן חצי הת"ת של א"א הנקרא כתר, והוא ממש ממחצית גופו דאריך ולמטה. והנה כתר הוא תר"ך. ומחציתם, הם י"ש. וכיון שכל פרצוף אריך נקרא כת"ר. אם כן מה שלוקח ז"א ממנו שהוא מחציתו ממש כנזכר הוא י"ש. ואלו הם סוד י"ש עולמות הנזכר כאן. ולוקחם ז"א העומד תחות בינה כנודע, והנה היא נקראת כורסייא טמירא, ואלו הי"ש עולמות הם בחכמה דז"א, העומד תחות כרסיא טמירא שהיא אימא עלאה. וכבר ידעת כי החכמה נקראת יש מאין. רוצה לומר: יש, הנמשך מכתר הנקרא אין, והם בחכמה מוח ימין דז"א. והנה הם מתחלקין בג' ספירות, שהם חג"ת דז"א, העומדים תחות כרסיא דבינה עלאה. ונמצא שהם מתחלקין ק"ג עולמות בכל ספירה מהם, ושלשה פעמים ק"ג, הם יש. ונודע כי הת"ת רובו חסד, ועם היותו מכריע בין חסד לגבורה, הוא מטה כלפי חסד. ולכן הם מתחברים יחד ק"ג עולמות הת"ת, עם ק"ג של החסד, ונעשין ר"ו עולמות. ונשארין ק"ג לבדם לספירת הגבורה. וכיון שאלו שנתחברו הם הרוב של הי"ש, לכן לוקחים גם העולם האחר הנשאר ועודף על חשבון שלש פעמים ק"ג, ואז נעשין אור עולמות, כמנין ר"ז בחיבור הת"ת והחסד. והק"ג לבדם הם בספירת הגבורה. וכבר ידעת כי החסד נקרא אור. ועוד טעם אחר, לפי שהת"ת מטה כלפי חסד, ולכן היטה את העולם היתר, והכריעו לכף החסד, ונעשו אור עולמות. אבל בעת תפלת מנחה, מתעוררים ק"ג עולמות של ספירת הגבורה, כנודע כי שמאלא שלטא בעידן מנחה, ולכן מנחה בגמטריא ק"ג. (א"ש: כן נכתב במקום אחר, כי לכן עשו ישראל את העגל כמנין מנחה וע"ש).