תוכן

כט) ואמר עוד, וכמה דדיוקנא דברית אזדרע במ"ב זווגין ההוא זרעא כו', בלשון הזה צריכין אנו למודעי עד יערה עלינו רוח ממרום, ומכל מקום נפרש בו קצת בחזקת היד בע"ה, דיוקנא דברית, הוא סוד דעת עליון, דיוקנא דיסוד, הנזרע בסוד אהי"ה אשר אהי"ה, העולים מ"ב. ושם בן ארבע, בסוד מילואו דאלפין עולה מ"ב, בסוד המילוי ומילוי המלוי וארבע אותיותיו, הרי אהי"ה אשר אהי"ה מ"ב, מסטרא דאימא. ושם בן ארבע, מ"ב מסטרא דאבא. הרי מ"ב זווגין בזיווג העליון, כי דעת כליל תרווייהו: שם אהיה, ושם בן ארבע, ונמצא שזרע קדש העליון, שממנו יצא ת"ת ומלכות, בסוד קול ובת זוגו עמו, נזרע במ"ב זווגין. וכן על זה הדרך, נזרעו עובדא דבראשית שהוא סוד הבריאה, בשם בן מ"ב היוצא מבראשית עד ב' מן ובה"ו, כנודע למקובלים. וזמ"ש, כך אזדרע שמא גליפא מפרש, במ"ב אתוון בעובדא דבראשית, ודי בזה, עד אקרא לאל גומר עלי, יאיר עיני במאמר הזה.