תוכן

כט) ונלע"ד, כי הטעם, שג"ר הם באיכות גדולים, ובכמות קטנים. אך ג"ת, שהם היריכים הם גדולים בכמות, וקצרים באיכות. ואורך הירך הם ג' פרקין, כמו אורך הראש, או הגוף. והנה נודע, כי הצ"ל דצלם, הם מתלבשים תוך נה"י דאימא. אך מ' דצלם, הם ד' מוחין, יען אינם מלובשים תוך נה"י דאימא, אלא ערומים בלי לבוש בנה"י דאימא כלל. ונמצא, כי הצ"ל, הם נחלקים, זה לט' ספירות, וזה לט' פרקין, יען הם מלובשים, ונודע, כי כל בחי' נה"י, הם נחלקים ומצויירים בבחי' פירקין. אך המ' דצלם כיון שאינה רק מוחין לבדם, בלי לבוש נה"י דאימא, אין בה חלוק פרקין, וכל המ' נכנסת בפעם אחת. אך הל', נכנסת בג' זמנים: תחלה ג' פרקין תתאין, ואח"כ ג' אמצעים, ואח"כ ג' ראשונות. וזהו בצלם דאימא. וכמו כן בצלם דאבא.