זהר

כט) וכלהו אזלין בקו המדה, דאיהו קו היושר, בין עיינין, בין אנפין, בין אודנין, וחוטמא, ומצחא, ושפוון. ואלין דלאו אינון בקו המדה, דנפקין מקו היושר, ודאי לאו אינון דיוקנין דלעילא, ולא שרייא שם יהו"ה עלייהו.

פירוש הסולם

כט) וכלהו אזלין בקו וכו׳: וכולם הולכים בקו המדה, שהוא קו היושר, דהיינו קו האמצעי שהוא ביושר, שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, בין העינים, ובין הפנים, ובין האזנים, והחוטם, והמצח, והשפתים. ואלו שאינם מתוקנים בקו המדה, שיצאו מקו היושר, ודאי שאין הם צורות שלמעלה, ואין שם הוי"ה שורה עליהם.