זהר

כט) לבתר אמר, רבי זירא ליעול, ואת תיב לבר. עאל ר' זירא, וארכין ברכוי, ויתיב קמיה. חמא ר' אלעזר, בטש ברגליה, אמר קום מהתם, ותיב כארחך, קם ויתיב כארחיה.

פירוש הסולם

כט) לבתר אמר, ר' זירא וכו': אח"כ אמר למשרתו, יכנס ר' זירא, ואתה תשב בחוץ. נכנס ר' זירא, וכרע על ברכיו, וישב לפניו כשהוא כורע על ברכיו, מחמת יראה. ראה ר' אלעזר, דחפו ברגלו, אמר, קום משם ושב כדרכך. קם וישב כדרכו.