זהר

כט) ות"ח, יצחק קיים הוה בההוא שעתא, אבל נשמתא קדישא אתנסיבת בכורסי יקרא דמאריה, כד אתעקד על גבי מדבחא, ומכדין אסתימו עינוי מלמחזי. והיינו דכתיב, ופחד יצחק היה לי.

פירוש הסולם

כט) ות"ח יצחק קיים וכו': ובוא וראה, יצחק היה חי באותה שעה, אבל נשמתו הקדושה נלקחה לכסא הכבוד של רבונו בשעה שנעקד על המזבח, ומאז כהו עיניו מראות. היינו שכתוב, לולא וגו' ופחד יצחק היה לי (ביאור המאמר הזה, תמצא בזהר מצורע אות ס"א, עד הסוף).