זהר

כט) קוצין דשערי, תליין בתקוני נקיי כעמר נקא עד כתפוי. עד כתפוי ס״ד. אלא עד רישי דכתפוי, דלא אתחזי קודלא. משום דכתיב כי פנו אלי עורף ולא פנים. ושערא סליק אבתרוי דאודנין, דלא לחפייא עלוי, דכתיב להיות אזניך פקוחות.

פירוש הסולם

כט) קוצין דשערי תליין וכו׳: קבוצות השער תלויות בתקונן עד כתפיו נקיות כצמר נקי. היעלה על דעתך עד כתפיו. אלא עד ראשי כתפיו, שלא נראה העורף. משום שכתוב, כי פנו אלי עורף ולא פנים. והשערות עולות מאחורי האזנים, כדי שלא לכסות האזנים. שכתוב, להיות אזנך פקוחות.
פירוש. בעת שישראל חוטאים וגורמים פירוד בין ימין לשמאל של מעלה, אז נבחן שהחזירו עורף שלהם להקב״ה. מפני שגורמים גם למעלה שלא יאיר להם הפנים אלא העורף, שהוא בחינת אחורים ודינים, ונמצאים יונקים מן העורף שלמעלה. שעי״ז מגבירים השמאל על הימין. וע״י השפעת השערות דא״א מתכסה העורף באופן שגם מן העורף לא יוכלו לינק, ואז מוכרחים לחזור בתשובה ולהמשיך הפנים. וקבלת התפלה של התחתונים מכונה אזנים. וז״ש ושערוי סליק אבתרוי דאודנין וכו׳. כדי שהדינים שבשערות לא יעכבו קבלת התפלה שז״ס להיות אזנך פקוחות. וענין הסתלקות השער לאחורי אזנים עי׳ בספרא דצניעותא (דף י״ט ד״ה תקון).