זהר

כט) רבי יצחק אמר, תרין יומין אינון לקב״ה, חד שארי עמיה, וחד אתי לקמיה, ובאלין עביד קנ״ה קרבין בכלא. וכד האי יומא, אתי לאגחא קרבא, אזדווג בההוא יומא אחרא, ונטיל זיינין על זייניה, ואגח קרבא בכלא, באינון ראמין ונמוכין. חה״ד כי יום ליי׳ צבאות, על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל.

פירוש הסולם

כט) ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, ב׳ ימים הם להקב״ה, אחד הוא השורה עמו, דהיינו גבורה, ואחד הוא שבא לפניו, דהיינו מלכות, ובאלו השנים עושה הקב״ה מלחמות בכל. וכשיום זה, מלכות, בא לעשות מלחמה, מתחבר ביום האחר, שהוא גבורה דז״א, ולוקח נשק של גבורה דז״א על הנשק של עצמו, כי יום לה׳ צבאות, על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל.