זהר

כט) כיון דהאי שבעה, אשלים להו לכהני, ואעטר לון, ומשח לון בכלא, כד מטו לכ״י דאיהי תמינאה, אתפקד אהרן לקרבא עגל, בגין דאיהו בריה דפרה, לכפרא על ההוא חובא דעגל אחרא דעבד אהרן, וחב לגבי פרה, דאיהי תמינאה, שלימו דאמוני ישראל. ואשתכח כהנא שלים בכלא, בתמניא מיני לבושין דיקר, שלים בכל כתרין, שלים לעילא, שלים לתתא.

פירוש הסולם

כט) כיון דהאי שבעה וכו׳: כיון ששבעה זה, שהיא בינה עם ששת ימים הכלולים בה כנ״ל, השלים הכהנים, והעטיר אותם, ומשח אותם בכל, כאשר הגיעו לכנסת ישראל, שהיא המלכות, שהיא, יום השמיני, אחריהם של שבעת ימים שהם בינה חג״ת נה״י, נצטוה אהרן להקריב עגל, משום שהוא בנו של פרה, הרומזת על המלכות, כדי לכפר על עון ההוא של עגל האחר שעשה אהרן, וחטא אל הפרה, שה״ס המלכות, שהיא השמיני לז׳ ימים הנ״ל, שהיא נקראת שלומי אמוני ישראל. ואז נמצא הכהן שלם בכל, בשמונה מיני לבושי כבוד, שלם בכל הספירות, שלם למעלה שלם למטה.