חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות כט

זהר

כט) ובזמנא דאיהו אסטי אורחוי, ושפוותיה ולישניה ממללן מלין בישין, שכינתא אסתלקת מניה, ונשמתא קדישא אתעברת מניה, ולא אתדבקת ביה, ומסטרא דחויא בישא תקיפא, אתער רוחא חדא דשט ואזיל בעלמא, דלא שריא, אלא באתר דקדושה עלאה אסתלק מתמן.

פירוש מעלות הסולם

כט) ובזמנא דאיהו אסטי וכו׳: ובשעה שהוא מטה דרכיו, ושפתיו ולשונו מדברים דבורים רעים, השכינה מסתלקת ממנו, והנשמה הקדושה נעברת ממנו, ואינה מתדבקת בו. ומצד נחש הרע הקשה, נתעורר רוח אחד, המשוטט והולך בעולם, שאינו שורה אלא במקום שהקדושה העליונה נסתלקה משם.