זהר

כט) והכי אינון רקיעים שבעה בשבעה. והכי אינון טורין שבעה בשבעה. והכי אינון ארעין, שבעה בשבעה. ישובין, שבעה בשבעה. וראשין דלהון תרין, ורזא דמלה, שנים שנים שבעה שבעה, וכלהו זכר ונקבה. ולעילא חד גניז וטמיר. והכי אינון שבע כרסיין, שבעה בשבעה. שבע היכלין, שבעה בשבעה. והכי ממנן, אינון שבעה בשבעה.

פירוש מעלות הסולם

כט) והכי אינון רקיעים וכו׳: וכך הם הרקיעים שהם סוד היסודות שבכל ספירה, כנודע כי כל ספירה כלולה מי׳ ספירות, וישנה ספירת יסוד בכולן וימים הם המלכות שבכל ספירה, כי מלכות בהארת חכמה נקראת ים. שבעה יסודות שבספירות דז״א מאירים בשבעה יסודות שבספירות מלכות נוקבא דז״א. וכך הם ההרים שה״ס חג״ת, הנקראים הרים כידוע שבעה, ספירות חג״ת, שבכל אחת מספירות דז״א מאירים בשבעה ספירות חג"ת שבכל אחת מספירות המלכות. וכך הן הארצות שה״ס ספירות הוד שבכל ספירה מספירות ז״א שבעה של ז״א מאירות בשבעה של מלכות. כי הוד הוא מלכות דז״א הנקראת ארץ (עיין פתיחה לפירוש הסולם אות ד') ישובים שה״ס ספירות נצח דז״א שבעה ספירות נצח שבז' ספירות דז״א מאירות בשבעה ספירות נצח שבמלכות. וישוב שה״ס נצח עיין בזהר ויחי אות תרצ״ז בסוד הכתוב וירכתו על צדון, עיי״ש כל ההמשך. עד כאן נתבאר ז׳ ספירות תחתונות דז״א, דאצילות המאירות בז׳ ספירות תחתונות שבמלכות דאצילות, בסוד הכתוב שבעה בשבעה מוצקות, והיינו הרים הם חג״ת, בסוד שאמרו חז״ל (ש״ר פט״ו ה') אין הרים אלא אבות. ישובים וארצות הם נצח הוד, רקיעים וימים הם יסוד ומלכות. וראשיהם של ז׳ התחתונות הם שנים היינו חכמה ובינה. וסוד הדבר, שנים שנים שבעה שבעה, הכתוב בתיבת נח (בראשית נח ז') וכולם זכר ונקבה, דהיינו חו״ב דז״א המאירים בחו״ב דמלכות. ולמעלה מכולם היינו מכל תשע ספירות התחתונות, אחד היינו כתר, הוא גנוז וצפון, שאינו מגולה, כנודע שתשע הספירות מחכמה ולמטה מרומזות בד׳ אותיות של שם הוי״ה: י׳ חכמה, ה׳ ראשונות בינה, ו׳ חג״ת נה״י, ה׳ תחתונה מלכות, וכתר להיותו נעלם הוא מרומז בקוץ העליון של י׳ ואין לו אות בפני עצמו. וכך הם שבעה כסאות, דהיינו הספירות של עולם הבריאה שנקרא כסא, (תע״ס ח״ג תשובה נ״ז) שבעה דז״א מאירות בשבעה דמלכות. שבעה היכלות, שהם הספירות של עולם היצירה, (ע״ח ח״ב שער כסא הכבוד פרק ב׳ ד״ה אמנם נבאר) שבעה דז״א מאירות בשבעה דנוקבא. וכן הממונים שהם השולטים ומאירים בעולם עשיה הם שבעה דז״א שהם זכרים, מאירים בשבעה דנוקבא.